המקסיקנית שלא מוכנה שידרכו עליה

הכירו את האגבה הכחולה

מבחינה בוטנית היא קרובה יותר לחבצלות מאשר לקקטוסים, אולם כנראה בגלל מולדתה – מקסיקו, ארץ הקקטוסים – והיותה חומר גלם להכנת טקילה, היא נחשבת בעיני רבים לסקולנט. כל מה שצריך לדעת על גידול אגבה כחולה

בעולם מכירים אותה כקקטוס הטקילה. היא גדולה, נועזת ומרשימה, ועם הטיפול הנכון יכולה לנסוק לגובה של כמה מטרים ולהתרחב בהתאם. היא סוגדת לשמש ומתעבת את הקור, היא צמח רב שנתי ועשויה להאריך ימים ולחיות עד 15 שנה. ליבת הצמח אכילה וממנה מייצרים את הטקילה. את סוף חייה מבשרת פריחה מרשימה, אולם אל חשש – לפני כן מייצרת האגבה הכחולה שפע של צמחי בת הממשיכים את השושלת שלה.

מה תצטרכו?

• שתיל אגבה כחולה או זרעים
• קרקע מנוקזת היטב
• עציץ או שטח לשתילה
• דשן נוזלי לקקטוסים וסקולנטים

איך תטפלו בה?

מיקום: שתלו את האגבה בעציץ או בגינה (אפשר גם לזרוע, אבל אז תצטרכו להתאזר בסבלנות עד שתראו תוצאות – נביטה תתרחש תוך חודש־חודשיים). שתילים קטנים יכולים לחיות בקלות בעציצים מכיוון שהשורשים מסתדרים בצפיפות. בחרו מקום שבו תקבל האגבה לפחות שש שעות של שמש ישירה מדי יום. שימו לב: האגבה לא אוהבת שדורכים עליה, ועליה המחודדים עלולים לשרוט, כך שמומלץ להרחיקה מילדים ומבעלי חיים.

תזמון: ההמלצה היא לשתול באביב, אולם במזג האוויר הישראלי אפשר להתחיל מתי שרוצים.

השקיה: כמו סקולנטים רבים, האגבה מצטיינת בשמירה על לחות. העלים הבשרניים מאחסנים מים ומאפשרים לצמח לשרוד גם בתנאי בצורת. השקיית יתר, לעומת זאת, עלולה להזיק לה. השקו את הצמח פעם בשבוע במשך כחודש (אלא אם יורד גשם), ולאחר מכן פעם או פעמיים בחודש. על האדמה להיות לחה אבל לא ספוגית, ובין השקיה להשקיה עליה להתייבש לחלוטין. הקפידו על כך שלמי ההשקיה יהיה לאן להתנקז.

וחוץ ממים? דשנו את האגבה בדשן נוזלי המיועד לקקטוסים וסקולנטים, אחת לשישה־שמונה שבועות.